top of page

שאלות ותשובות נפוצות אודות טיפול​

ש: מה ההבדל בין פסיכולוגית לפסיכיאטרית?

ת: פסיכולוגית עוסקת בטיפול באמצעות שיחות או בטכניקות התנהגותיות ואילו פסיכיאטרית היא רופאה שעברה התמחות אחרי לימודי הרפואה בפסיכיאטריה. פסיכיאטרים רשאים לתת גם טיפול תרופתי ולאשפז, מעבר לטיפול הפסיכולוגי.

 

 ש: מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, ואיזה הכשרה דרושה?

ת: בישראל, רשאים לעסוק בפסיכותרפיה (טיפול נפשי) פסיכולוגים-מומחים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים קליניים, ומטפלים בהבעה ויצירה. למרבה הצער, טרם נחקק בישראל "חוק הפסיכותרפיה" כך שגם מטפלים בעלי הכשרה חלקית או ללא פיקוח ונסיון מעשי רשאים להציג עצמם כמטפלים. לכן מומלץ לבדוק בתחילת הטיפול את נסיונו והכשרתו של המטפל.

 ש: כיצד בוחרים מטפל/ת?

ת: ניתן לפנות לשירות הציבורי, דרך קופת החולים או מרפאות בריאות הנפש     או תחנות עירוניות לטיפול במשפחה. כמו כן, ניתן לקבל טיפול במסגרת פרטית, לפי המלצה של חברים, של רופא, מורה או כל אדם שסומכים עליו. כמו כן יש באינטרנט מאגרי מידע לגבי שמות של מטפלים, באתר של משרד הבריאות ובאתרים של אגודות מיוחדות (איט"ה – מטפלים התנהגותיים, אתר של האגודה לטיפול משפחתי ועוד).

 ש: כיצד אדע אם הבעיה שלי מתאימה לטיפול?

ת: הסבל הנפשי הוא קריטריון עיקרי, רגשות חרדה, דכדוך, בילבול, כעס, בדידות או כל כאב נפשי אחר מצדיקים פניה לבירור וטיפול נפשי. כמו כן, קשיים המשפיעים על התיפקוד, פגיעה בתאבון, בשינה, ביחסים עם אחרים, בתיפקוד המקצועי או בלימודים, מעידים לעתים על קושי נפשי שדורש טיפול.

ש: מדוע טיפול אישי אורך זמן ממושך?

ת: הפסיכותרפיה היא תהליך ממושך, שבמהלכו פוגשים המטפל והמטופל היבטים רבים ומורכבים של הנפש. נפש האדם נוטה להתנגד לשינוי ו"להתעקש" על דפוסים מוכרים של מחשבה והתנהגות. בטיפול פסיכודינמי ארוך האדם לומד את עולמו הפנימי, על דפוסי חויה והתנהגות לא-מודעים תוך בירור השפעת העבר על ההווה. ההתרחשויות בקשר הטיפולי הן חלק חשוב מהתהליך והשינוי מתרחש ברובד רגשי חוויתי ולא רק בהבנה שכלית.

ש: מה לעשות אם אני מרגיש/ה שאני במשבר פתאומי ובלתי נסבל?

ת: במצבי חירום נפשיים ניתן לפנות לחדר מיון פסיכיאטרי, הקיים בכל בית חולים כללי, בבתי חולים פסיכיאטרים ובחלק מהמרפאות לבריאות הנפש. בחדר המיון יערך איבחון פסיכיאטרי ופסיכולוגי, ויינתן טיפול ראשוני, לעתים ישוחרר המטופל ולעתים יישאר להשגחה ומעקב. ניתן גם לפנות לאחד מקווי המצוקה כמו "ערן" "מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית" לשירותי הרווחה ועוד.  מצורפת רשימת קווי חירום

ש: מה ההבדל בין טיפול אישי לטיפול זוגי?

ת: טיפול זוגי מתאים למיגוון בעיות המתמקדות בקשר שבין בני הזוג. מתחים, מריבות, ריחוק, קשיי תקשורת, אי הבנות וכדומה, הם סימפטומים זוגיים. ואילו מצוקות תוך-אישיות כמו חרדות, דכאון, קונפליקטים אישיים וכדומה, בהם האדם חש שהם נובעים מתוכו ואינם תולדה של מערכת היחסים, מתאימים לטיפול אישי. בכל מקרה, יש מצבים רבים בהם הבעיה אינה חד משמעית אישית או זוגית, ובמקרים אלו כדאי לפנות לאיבחון והתיעצות עם איש/אשת מקצוע לאיזה טיפול מומלץ לפנות. לא אחת, מומלץ על שילוב של טיפול אישי וזוגי, כדי להתמודד עם ההיבטים השונים של הבעיה – ההיבט התוך-אישי וההיבט הבינאישי.

 

ש: האם טיפול זוגי עלול לדחוף זוג לפירוד?

ת: טיפול זוגי מסייע בעיקר להבהיר את הרגשות האמיתיים של בני הזוג זה כלפי זו, את הסיבות לקשיים שלהם, ולחפש דרך לשפר את התקשורת והיחסים. במקרים מסויימים, הצפת האמת עשויה להוביל אנשים לקבל החלטה להיפרד, אחרי שזמן רב המחשבה "קיננה" בליבם ולא העזו לבטאה. טיפול זוגי אינו מוביל או גורם לפירוד, אבל יכול לסייע לעתים להבהיר לבני הזוג מה רצונם לעשות לגבי עתידם המשותף. כמו כן, הטיפול הזוגי יכול לסייע בתהליך הפרידה, בקבלת החלטות מתי ואיך לבצע את הפרידה וכיצד להתנהל בדרך הפחות כואבת.

 

ש: האם טיפול זוגי ארוך או קצר יותר מטיפול אישי?

ת: בטיפול זוגי יש לרוב כמה שלבים. אם הסוג מגיע במשבר, השבועות הראשונים מוקדשים לרוב להחזרת האיזון ביחסים ושיפור התקשורת. זוגות שנשארים זמן ממושך יותר הם זוגות שמשתמשים בטיפול הזוגי לשיפור, צמיחה והעמקת ההיכרות והיחסים שלהם. הטיפול במשבר הזוגי אורך לרוב בין שלושה לשישה חודשים, אך מומלץ להישאר בטיפול כשנה כדי לבסס את ההרגלים החדשים ולהסתגל לשינוי ביחס ההדדי.

 

ש: איזה סוגי טיפול פסיכולוגי קיימים?

ת: הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית (המכונה לעתים גם "פסיכודינמית"), מבוססת על תורת הפסיכואנליזה של פרויד. על פי גישה זו, מקיימים פגישות קבועות, בתדירות של אחת עד שלוש פעמים בשבוע, הנפרשות לרוב על תקופה ממושכת. את עקרונות הגישה הפסיכואנליטית אפשר ליישם גם בטיפולים קצרי מועד וכן בטיפול קבוצתי. בתחום הבעיות המשפחתיות מקובל לעשות טיפול זוגי או משפחתי, המבוסס על תפיסת המשפחה כמערכת דינמית. בשיטה זו, הטיפול עוסק במשפחה כקבוצה ונוגע לכל חברי המשפחה ובעיקר לדפוסי היחסים והקשרים שביניהם. לבעיות ביחסים בינאישיים מתאים לעתים טיפול קבוצתי, בקבוצות קטנות או גדולות. קיימות שיטות טיפול נוספות המתבססות על תאוריות אחרות כמו: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הפועל ישירות על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה, טיפול בשיטת הגשטלט, פסיכודרמה, טיפול עם אוריינטציה בודהיסטית, ועוד.

bottom of page